#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין ג' שאכלו כאחד ואחד מהם רוצה ללכת?<br>2. איך יפרשו את הברייתא ""שנים ושלשה חייבים בברכת המזון"" ומשמע שד' לא?<br>3. האם ""הטוב והמטיב"" דאוריתא או לא?"	"1. צריך שיאמר ברכה ראשונה. לרב - ברכת הזמון [נברך שאכלנו משלו וכו']. לרבי זעירא בשם רב ירמיה, רבי חלבו בר חנן בשם רב - ברכת הזן. [וברכת הזימון הוא ברכה אחת עם ברכת הזן].<br>2. הדין הוא שא""א לחלק ברכה, ששנים אינם יכולים לברך כ""א חצי ברכה ולצאת מחבירו חצי ברכה, ובברייתא כתוב שא""א לחלק ברכת המזון ליותר מג', מוכח כמ""ד שברכת הזימון וברכת הזן ברכה אחת. וקשה לרב שאמר שברכת הזימון ברכה בפני עצמה. ודחו - שיש ברייתא שאפשר לחלק לד', וכברייתא זה סובר רב. ולא קשה מברייתא זה למד ברכת הזימון והזן ברכה אחת, שיפרשו שהברייתא כרבי ישמעאל שברכת הטוב והמטיב דאורייתא.<br>3. גמרא - לא, כדברי רב חונה שתיקנו ביבנה על הרוגי ביתר כשניתנו לקבורה, הטוב - שלא הפריחו, והמטיב - שניתנו לקבורה. לרבי ישמעאל - דאורייתא, ולומד מ""ואכלת ושבעת וברכת"" - זו ברכת הזימון, ""את ה' אלהיך"" - זו הזן את הכל, ""על הארץ"" - זו ברכת הארץ, ""הטובה"" - זו ברכת בונה ירושלים, וכן הוא אומר ""ההר הטוב הזה והלבנון"", ""אשר נתן לך"" - זה הטוב והמטיב."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מנין לברכה תחילה וסוף במזון?<br>2. מנין לברכה תחילה וסוף בתורה?	"1. סוף - כתוב בפסוק, ""ואכלת ושבעת וברכת"". תחילה - שם ה' ג""ש לתורה, לרבי ישמעאל - ק""ו מתורה שטעון בתחילה מזון שטעון בסוף ודאי טעון בתחילה. רבי יצחק - כתוב ""הוא יברך הזבח"", ואח""כ יאכלו הקראים. רבי נתן - ""ועבדתם את ה' אלקיכם יברך את לחמך ואת מימך"", בשעה שנקרא עדין להם שזה לפני האכילה תברך. רבי - אם בשעה ששבע [לאחריו] מברך, ק""ו כשרעב שמברך.<br>2. בתחילה - כתוב ""כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו"". בסוף - הוקש למזון שבשניהם כתוב שם ה'. לרבי ישמעאל - ק""ו ממזון שטעון בסוף אע""פ שאינו טעון בתחילה. רבי - ק""ו אם על חיי שעה מברך ק""ו על חיי עד."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עב		
